טיפולי אנגיוגרפיה – רדיולוגיה פולשנית

אנגיוגרפיה היא בדיקה המתבצעת בעזרת קרני רנטגן ומטרתה לבדוק את כלי הדם. לשם ביצוע הבדיקה, יש למלא את כלי הדם בחומר ניגודי (חומר נוזלי שגורם לכלי הדם להראות בזמן בצילומי הרנטגן).בדיקת אנגיוגרפיה נעשית כאשר לרופא יש חשד שהחולה סובל מסתימת עורקים או ורידים שעלולה להפריע ולשבש את הזרימה הנורמלית של הדם בכלי הדם בכל הגוף.בדיקה זו עוזרת גם לגלות שינוים בכלי הדם, שבץ, דימום מוחי או שינויים אחרים שעלולים להשפיע על הלב או על איברים אחרים בגוף.ישנם כאלה המשתמשים במושג “אנגיוגרפיה” לתיאור בדיקת עורקים ואילו במושג ” ונוגרפיה” לתיאור בדיקת הורידים, כאשר ביצוע שתי הבדיקות הנ”ל הוא למעשה זהה.

הכנת הנבדק לבדיקה

כמה ימים לפני הבדיקה יש לבצע מספר בדיקות דם והנבדק ישאל על התרופות שהוא נטל. נוסף לכך, הנבדק ישאל גם אם הוא סובל מתופעות אלרגיות כלשהן. חשוב מאוד לידע את הצוות אם קיימות אלרגיות לתרופות ולאוכל וכן על מחלות כגון: אסטמה, סכרת, או קדחת-השחת. ידיעה על אלרגיות מסוימות מהווה אינדיקטור לתגובות שעלולות להופיע אצל הנבדק בתגובה לחומר הניגודי שיוחדר לגוף.
במידה ומדובר באישה בגיל הפוריות, היא תישאל על אפשרות להריון מאחר ועובר מאוד רגיש לקרינה.
המטופל יקבל כבר עם קביעת התור לבדיקה הנחיות מפורטות לגבי ההכנה לבדיקה.
יש להישמע לכל ההוראות!
ביום הבדיקה, הרנטגנאי יסביר למטופל על כל הליכי הבדיקה ויענה על כל שאלה שתתעורר.
הרנטגנאי הוא איש מקצוע רפואי שקיבל הכשרה מתאימה בנושא ובקיא בכל הקשור להגנה מפני קרינה, חשיפה לקרינה, תנוחות מתאימות לביצוע הבדיקה ובביצוע הבדיקה עצמה.

מהלך הבדיקה

 הרנטגנאי ימקם את המטופל בתנוחה מתאימה על שולחן הבדיקה.
 הרנטגנולוג (רופא המתמחה בפירוש של צילומי רנטגן, ובמקרה שלך גם בביצוע הליכים אנגיוגרפיים) ינהל ויבצע את הבדיקה. הוא יבצע חתך בעור בדרך כלל באזור המפשעה כך שניתן יהיה להחדיר קטטר דק אל תוך כלי הדם. הקטטר הוא צינור חלול וגמיש בגודל של ספגטי.
 הרנטגנולוג ישחיל את הקטטר אל תוך כלי הדם ובעדינות יוביל אותו אל האזור שצריך להיבדק. הרנטגנולוג רואה את מהלך הקטטר בכלי הדם בזמן אמת על גבי מסך טלויזיה (שמחובר אל מערכת הקרינה).
 ברגע שהקטטר מגיע אל האזור הנבדק, הרופא מזריק את חומר הניגוד דרך הקטטר.
 הרופא רואה על המוניטור תרשים של כלי הדם שנצבעו על ידי מילויים בחומר ניגודי וכך הוא יכול לזהות סתימות, הצרויות או כל בעיה אחרת שקיימת.
 בדיקת האנגיוגרפיה אורכת בסביבות 3 שעות. בזמן הבדיקה מאוד חשוב שהמטופל יישאר רגוע. הרנטגנולוג, הרנטגנאי ולעיתים גם אחות צינטורים ישארו ליד המטופל בכל מהלך הבדיקה. במידה והמטופל ניתקל בקושי מסוים במהלך הבדיקה עליו להודיע על כך לצוות.
 בדיקת אנגיוגרפיה ניתן לבצע גם באמצעים אחרים במקום בדיקת אנגיוגרפיה רנטגנית, כמו למשל בטומוגרפיה ממוחשבת (מהדגמים המתקדמים) או במכשור התהודה המגנטית. גם באולטרסאונד צבע ודופלר ניתן להעריך את מצבם של חלק מכלי הדם.

אנגיוגרפיה ושימושיה בריפוי (אנגיו-פלסטיקה)

בנוסף לרישומם של כלי הדם על סרטים או על מדיות אחרות, במקרים מסוימים ניתן לתקן כלי דם פגומים תוך כדי הליכי הבדיקה האנגיוגרפית, למשל הליך הידוע בשם “בלון אנגיופלסטי”, בו האנגיוגרפיה עוזרת בכיוונו של בלון כזה דרך הקטטר המוחדר לכלי הדם הפגוע. כשהבלון מגיע ליעדו, כלי הדם המוצר, הרנטגנולוג מנפח את הבלון שלוחץ על קירות כלי הדם המוצרים וכך גורם להרחבתו.
לאחר מכן מוציאים את האוויר מהבלון ומוציאים את הקטטר.
במקרים בהם העורק אינו יכול להימתח בעזרת הבלון, יש צורך בניתוח לתיקון הנזק, כך שההליך האנגיופלסטי עשוי לחסוך ניתוח.
לעיתים לאחר הרחבת כלי דם באמצעות בלון ההיצרות חוזרת לאחר פרק זמן, ולכן כיום נוהגים להחדיר לאחר ההרחבה גם “סטנט” שהוא מעין שרוול בצורת רשת המוחדר גם הוא דרך הקטטר אל האזור הפגוע, שם הוא נפתח ולוחץ באופן קבוע על דפנות כלי הדם תוך שמירה על תקינותם. כיום קיימים סטנטים חדישים המסוגלים גם להפריש למשך פרק זמן מסוים חומרים ותרופות המונעים את היצרות כלי הדם מחדש.

מידע המיועד למטופל לאחר הבדיקה

לאחר ביצוע הבדיקה, המטופל מועבר לחדר התאוששות בו הוא נח.
ובהתאם למצבו הכללי של הנבדק, משחררים אותו הביתה.
במידה והנבדק מרגיש טוב, משחררים אותו הביתה כעבור כמה שעות, במקרים אחרים משאירים להתאוששות.
לפני שהנבדק משוחרר הביתה, הוא יקבל הנחיות בקשר להמשך הטיפול באזור בו הוחדר הקטטר. הרופא גם ימליץ לנבדק לנוח בבית במיטה לפרק זמן מסוים כשהראש מורם כלפי מעלה.
יש להישמע להוראות הרופא!
חומר הניגוד שנישאר בגוף יופרש ע”י הכליות. רצוי לשתות הרבה לאחר הבדיקה. כמות חומר הניגוד שהוזרק מאוד קטנה וחסרת צבע. הנבדק לא יבחין בשום שינוי בצבע השתן. הקרינה אליה נחשף החולה נעלמת מייד ואינה נשארת בגוף.
הצילומים שנעשו במהלך הבדיקה על גבי סרטים או במדיה אחרת יבדקו על ידי הרנטגנולוג או קרדיולוג (במקרה של צינתור לב) והתשובה תשלח לרופא המטפל. רופא המשפחה יעדכן אותך בתוצאות וידון אתך על המשך

טיפולים שאפשר לעשות בעזרת אנגיוגרפיה